טפסים ומידע

 
 
 
 

בין משפט לצדק

  מאת: הרב אב"י זכריש

נטייתנו הטבעית כחברה הינה, שכאשר נתפס אדם שביצע פשע כלשהו, מיד הוא נקשר ונכבל אל עמוד הקלון שבכיכר העיר, כשהעוברים ושבים לא מסתפקים ביריקה לעברו ואף דורשים נחרצות להחמיר ולמצות עמו את הדין באופן הקשה ביותר...
מלימוד ועיסוק בפרשיות התורה אנו למדים על אופן ההתנהלות הנכון במצבים שכאלו.
חכמינו מספרים לנו על משה רבנו שהיה יודע שערי המקלט (שהוקצו לרוצחים בשגגה כמקום מקלט מפני קרובי הנרצח) שבעבר הירדן המזרחי אינן קולטות עד שיוקצו שלשת הערים הנוספות שבעבר הירדן המערבי, ובכל זאת הקצה משה רבנו את שלשת הערים במזרח, כיון שאמר 'מצוה הבא לידי – הטבה עם הרוצחים, אקיימנה! (דברים ד, מא) 'אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש' – הזרח שמש לרוצחים!
בניגוד לדעתנו, דעת בשר ודם, קרוצי חומר הנוטים להתאכזר על סביבתם בכלל ועל אנשים שנתפסו בקלונם בפרט, דעת בורא עולם שאנו מחויבים לדאוג אף לרוצחים, ומצוה רבה להיטיב להם ולחפש אחר זכויותיהם, ואפילו לרוצח במזיד אנו מחויבים לתור ולחפש אחר פתח ולימוד זכות בבית הדין, כמו שדרשו חז"ל בפסוק 'ושפטו העדה, והצילו העדה'.


אהבה זו את בעל העבירה ושנאה את העבירה עצמה קשה היא עד מאד, קשה מאד לחלק את הרגשות. הבדלה זו אינה אלא בדעת, אמנם השכל מחויב להכיר כי גדול הוא האדם ואין הרע יכול לבלוע אותו.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר