טפסים ומידע

 
 
 
 

ל"ג בעומר – יצירתיות וחדוות עשייה
דף הבית >> מהנעשה בישיבה >> ל"ג בעומר – יצירתיות וחדוות עשייה

הגמרא במסכת שבת מספרת;
ביום מן הימים ישבו רבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון. במקום בו הם ישבו ישב אדם נוסף, קראו לו "יהודה בן גרים". ולמה נקרא שמו כך? מפני שאביו ואף אמו היו גֵּרִים שנתגיירו.

פתח רבי יהודה ואמר; "כמה יפים מעשיה של מלכות רומי - תיקנו שווקים, בנו גשרים והקימו בתי מרחצאות. רבי יוסי – ישב ושתק. קם רבי שמעון בר יוחאי והשיב; דעו לכם, כל מה שתיקנו הרומיים לא תיקנו אלא לעצמם! תיקנו שווקים על מנת להושיב בהם זונות, הקימו בתי מרחץ על מנת לעדן בהם את גופם, ובנו גשרים בשביל שיוכלו להעמיד בהם אנשי מכס שיגבו כספים מן העוברים בהם.

אורו של רשב"י יהודה בן גרים שעמד מן הצד ושמע את דברי רבי שמעון בר יוחאי נגד ממשלת רומי, הלך וסיפר את הדברים. לא חלף זמן רב והדברים הושמעו באזני מלכות רומי.

אמרו הרומיים; "יהודה ששיבח את מעשינו – יעלה לגדולה. יוסי ששתק - יוגלה לעיירה ציפורי. שמעון בר יוחאי שגינה את מעשינו – יהרג.

הלך רשב"י יחד עם בנו רבי אלעזר והתחבאו במערה. התרחש להם נס ונברא להם עץ גדוש בפירות חרובים ומעיין נובע מים. כל היום היו עוסקים רשב"י ובנו בלימוד התורה. על מנת שבגדיהם לא יתפוררו במהלך שנות שהותם במערה, חפרו רשב"י ובנו באדמה שני בורות והיו מתכסים בחול עד לצווארם, ורק בעת התפילה היו לובשים את בגדיהם.

ישבו והתחבאו רשב"י ובנו במערה שתים עשרה שנים. לאחר שתים עשרה שנים בא אליהו הנביא ועמד על פתח המערה, אמר; "מי יודיע לבר יוחאי שמת הקיסר וגזירתו התבטלה".

יצאו רשב"י ובנו מן המערה וראו אנשים שחורשים וזורעים – חיים את חייהם כרגיל. אמרו לעצמם; איך אנשים אלו עוזבים חיי עולם – תורה ומצוות, ועוסקים בחיי שעה – חרישה זריעה – עסקים כרגיל? כל מקום שהיו רשב"י ובנו מביטים, מיד היה נשרף. יצאה בת קול ואמרה להם; "להחריב עולמי יצאתם? שובו למערתכם!"

שבו רשב"י ובנו וישבו במערה עוד שנים עשר חודש – שנה תמימה. בתום השנה, שוב יצאה בת קול ואמרה להם; "צאו ממערתכם". יצאו רשב"י ובנו מן המערה, וכל מקום שהיה ר' אלעזר מביט היה נשרף, כיון שהוא כעס על האנשים שעוסקים בחיי העולם הזה. מיד, היה רשב"י מביט באותו מקום שנשרף והיה מרפאהו.

בערב שבת, לעת ערב, הלכו רשב"י ובנו בשוק. לפתע הם רואים למולם זקן שרץ וממהר לביתו, ביד הזקן היו שתי חבילות של הדסים. אמרו לו; לשם מה ההדסים שבידך? אמר להם; "לכבוד שבת". שאלוהו; "אם כך, מדוע אתה צריך שתי חבילות של הדסים, האם לא די בהדס אחד?" השיב להם אותו זקן; "אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור".

פנה רשב"י אל בנו ואמר לו; "ראית כמה חביבות המצוות על ישראל?!" התיישבה דעתם ונרגעו.

במעט התבוננות הדברים לא מובנים, הלא כשרבי שמעון בר יוחאי ובנו יצאו מן המערה, כשראו אנשים עסוקים בפרנסתם ובחיי היומיום, הם הקפידו מאוד על בזבוז הזמן ועל כך שאנשים לא רודפים אחרי מצוות כל היום.

אם כך, מה הרגיע אותם והניח את דעתם כשראו את הזקן בערב שבת עם שתי חבילות של הדסים לכבוד שבת?

האמת, שבהתבוננות נוספת על הסיפור, נבין את הדברים לאשורם: רבי שמעון בר יוחאי ובנו יצאו מן המערה, מה הם חשבו? שאנשים לא יעסקו לפרנסתם? ממה אנשים יחיו? מה עליהם לעשות? אלא, שהקפדתם הייתה על כך שגם כאשר אדם טרוד ועסוק בענייני העולם הבא, מדוע קיום המצוות שלו ועסקו בתורה נעשים בחוסר חשק ובחוסר יצירתיות.
 
- - - כל מקום שהיו מביטים היה נשרף!

אולם כשראו את הזקן לוקח הדסים בערב שבת. הם הבינו שאדם לא מכבד את השבת סתם כך בלי לחשוב! יש כאן יצירתיות יש כאן מחשבה – אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור. הוא לא סתם מכבד את השבת כמו כולם, או כי כך גם אבא שלו עשה. הוא אדם מחשבתי ויצירתי בקיום המצוות.

- - - מיד, נתיישבה דעתם של רשב"י ובנו ורוחם נרגעה.

עלינו לקיים מצוות ולעסוק בתורה, לא כמצוות אנשים מלומדה! לא כי כך חונכנו בבית! ולא כי כך הטיפו לנו בבית הספר! עלינו לשאוף לקיים מצוות ולעסוק בתורת ה' ביצירתיות ובחדווה, וממילא כל חיינו האישיים ישתנו לבלי הכר, גם עיסוקי הפנאי שלנו יקבלו פָּן רוחני, וזווית מקודשת יותר.

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר