טפסים ומידע

 
 
 
 

ערכו של גפרור
דף הבית >> ארכיון פרשת השבוע >> ערכו של גפרור

  מאת: הרב אב"י זכריש

יעקב אבינו ע"ה שולח שליחים אל עשיו אחיו הבא לקראתו מלווה בארבע מאות איש – רוצחים תאווי דם.

מחנה יעקב, הכולל את נשיו בניו ובנותיו, עבדיו שפחותיו צאנו ובקרו, חוצים את נהר 'מעבר יבוק'. אלא, שמשהוא גורם ליעקב אבינו לשוב לאחוריו ולחצות את נהר 'מעבר יבוק' פעם נוספת.

מי ומה הם הגורמים לחזרתו של יעקב לאחוריו?
"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" – מפרש רש"י; שכח פכים קטנים וחזר עליהם.
יעקב אבינו מלמדנו כאן שחוץ מאיסור 'בל תשחית', יש כאן עניין של שמירת דברי ערך שלא יאבדו, ואפילו אם הם שווים פרוטות בודדות.

רבי הקדוש, שהיה עשיר גדול, בשעת פטירתו מן העולם הרים את ידיו, זקף את אצבעותיו כלפי מעלה ואמר; 'גלוי וידוע לפני בורא עולם שלא נהנתי מן העולם אפילו באצבע קטנה'. גם רבי הקדוש שהכריז ואמר, 'גלוי וידוע שלא נהנתי...', לא השליך או איבד את רכושו, כי אם ה' יתברך חננו ברכוש, חובה עליו לשומרו מכל משמר.

הגמרא מספרת על מר זוטרא החסיד, שבביתו התארחו תלמידי חכמים ובני ישיבה רבים. ויהי היום, נגנב גביע כסף יקר [שהיה שייך לאחד מן האורחים] מביתו של מר זוטרא. הצטער מר זוטרא על הגניבה וטיכס עצה כיצד להתחקות על עקבי הגנב.
לפתע, רואה מר זוטרא את אחד מבני הבית – תלמיד חכם, המנגב את ידיו הרטובות ב... מעיל של חברו התולה על הקיר.

ניגש מר זוטרא לאותו תלמיד חכם שניגב את ידיו במעיל חברו, ללא אומר ודברים קשר את ידיו ורגליו והחל להצליף בו בשוט. 'זה אתה שגנבת את גביע הכסף?' שואל מר זוטרא. התלמיד שראה כי כלתה אליו הרעה, הודה בגניבה והשיבה.

כיצד היה בטוח מר זוטרא החסיד בעצמו כ"כ, שתלמיד זה הוא הגנב, עד שהעיז לכופתו ולהצליף בו בשוט ובמקל חובלים? מבארת הגמרא: מר זוטרא אמר לעצמו; 'מי שמסוגל לזלזל בממון חברו ולנגב את ידיו במעילו של חברו, נכון, אין כאן גניבה או שמא שוד מזויין, אבל זו היא הפקרות וחוסר זהירות בממון חברו. זהו האדם שגם מסוגל לגנוב את גביע הכסף'. והוא צדק!

מספרים על אחד מגדולי הפילוסופים שחפץ להסתפק במועט עד כמה שאפשר. הפקיר הפילוסוף את כל נכסיו וממונו והשאיר לעצמו... כלי שאיבה, על מנת שיוכל לשתות מים מן הבאר.

לימים, כשהלך הפילוסוף בדרכים, ראה קבוצת אנשים עוברי דרך הרוכנים לעבר פי באר ושותים ישר מן הבאר ככלבים. אמר הפילוסוף לעצמו, 'כעת אני יכול להתפטר גם מן המשאבה....'.

סיפורים אלו מתמצתים וממחישים לנו את ישותו ואישיותו של המזלזל במתנות שנתן לנו השם יתברך. אדם המזלזל בדברים קטנים, דורך עליהם ומבזה אותם, סופו שיזלזל בדברים גדולים וייתכן שגם יגיע לידי גניבה ושוד ככלב רחוב!

עלינו להעריך אף את ה'פכים הקטנים' – דברים הנראים בעינינו פעוטים וחסרי ערך.
בעולם אכזר שהכל נמדד בעיניים פיננסיות ורכושניות, קשה להתנתק מן ההרגל הרע שבזלזול בדברים שערכם הממוני אינו גדול. אולם אם נשכיל ונבין שהזלזול ב'דברים הקטנים' הוא שסולל את דרכינו להשחתת נפשנו עד למעשי גניבה ושוד ח"ו, נתחיל להעריך גם את אותם 'פכים קטנים'.

אמר החכם: "אדם שלא מעריך גפרור, לא שווה גפרור".


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר