טפסים ומידע

 
 
 
 

ביטול או קיום
דף הבית >> ארכיון פרשת השבוע >> ביטול או קיום

מאת: הרב אב"י זכריש

 
בחודש סיון ניתנה תורה לעם ישראל במעמד הר סיני, מיד לאחר מכן סרו ישראל מן הדרך ועזבו את ה', תוך התעלמות מוחלטת מהשגחתו עליהם במדבר בתנאים קשים כל כך גם כאשר סיפק להם - מים מבארה של מרים שמעולם לא היה ריק, ומזון מן המן שירד בקביעות בשעת בוקר מוקדמת.
משנשתהה משה ועדיין לא שב ממרומים, לשם עלה על מנת ללמוד תורה מפי הקדוש ברוך הוא, האומה הישראלית התארגנה במהירות שיא ליצירת עגל הזהב, עליו הם הכריזו 'אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים'.
כמה שעות לאחר מכן, כשמשה רבנו עושה את דרכו חזרה לכדור הארץ, הוא רואה את המחולות סביב העגל, הוא משליך מידיו את שני לוחות הברית שקיבל מהקדוש ברוך הוא ושוברם לרסיסים.
בשלב בו זעמו של הקדוש ברוך הוא מתגבר עד כדי רצון להשמיד את האומה כולה, משה רבנו נעמד להתחנן על חיי האומה הישראלית הצעירה, בשמם הוא מביע חרטה על מעשה העגל ומבקש לפתוח 'דף חדש' בין הבורא לברואיו.
ואז, הקדוש ברוך הוא מצווה את משה לחדש את הברית שנכרתה בינו לבין עמו – כנסת ישראל, וכך הוא מצווהו; 'כתוב לך את הדברים האלה, כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל'.
כאן הונחה אבן הפינה להוראת התורה והנחלתה לדורות הבאים. 'כתוב לך את הדברים האלה' – את עשרים וארבעה ספרי התנ"ך רשאי ומצווה אתה לכתוב, להעתיק ולהפיץ, יתירה מכך – זו היא צורת הלימוד בתורה זו – מתוך הכתב. אולם את ההלכות והמדרשים הנובעים מן הכתובים אין אתה ראשי למסור הלאה אלא בעל פה, זו היא צורת הלימוד – תורה שבעל פה – 'כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית'.
עד לתקופת חכמי התלמוד, עת גלו ישראל מארצם, עמדו חכמי ישראל ועמלו על מפעל ענק מימדים – הנצחת כל התורה שהועברה עד עתה בעל פה בלבד, בספר הכתוב.
ומה עם האיסור שלא לכתוב תורה שבעל פה?
ובכן, חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו שמקור ההיתר להנציח את התורה שבעל פה על גבי הכתב בספרים נעוץ בשירת דוד מלך ישראל שאמר 'עת לעשות לה', הפרו תורתך'. כלומר, ישנם זמנים ותקופות שעל מנת לעשות לקשר עם ה' ותורתו שיישתמרו ולא ייאבדו באורך הגלות, צריך אתה להפר ולבטל את מקצת מן הציווי האלוקי עצמו, כל זאת על מנת שעצם התורה תמשיך להיות מועברת מדור לדור.
 
אחד מן המאפיינים הבולטים במצוות תלמוד תורה - מצווה שלא תלויה בזמן ('והגית בו יומם ולילה') או במקום, הינו במה שלעיתים 'ביטולה זה הוא קיומה'. ונבאר:
לימדונו חכמינו, אדם שמבטל תורה על מנת לעסוק במצוות הכנסת כלה שאין מי שייסע לה להינשא, או בליווי מת מצווה, הרי הוא מקבל שכר גבוה מאוד - שכר 'תלמוד תורה' אף על הזמן בו דאג לכלה להינשא או לחילופין למת להיקבר.
מדוע? מפני שביטולה זה הוא קיומה!
 
מטרת לימוד התורה איננה בשביל שתישאר חכמה תיאורטית בלבד, אין אנו למדים תורת ישראל רק בשביל החכמה הגדולה שיש בה. אנו למדים תורת אלוקים מפני שהיא המחייה אותנו, ועל פי דרכיה אנו אמונים לצעוד.
אכן, 'עת לעשות לה' הפרו תורתך' - ישנם מקרים בו על פי דעת חכמי ישראל אנו מצווים לשנות במעט מן הצו האלוקי ולבטל תורה על מנת שהיא תשתמר בידינו ביתר שאת וביתר עוז. בד בבד מחויבים אנו להיות יצירתיים ולחשוב כיצד ניתן לעשות לה' ולקיום תורתו ולהנחלת חכמת התורה וההליכה בדרכיה גם לדורות הבאים אחרינו.
 


סדר הבאת הבכורים לירושלים, מתוך תרגום לטיני של המשנה, 1698 מסכת ביכורים מתוך ששה סדרי משנה בתרגום לטיני, אמשטרדם תנ"ח
באדיבות אתר הספריה הלאומית שבירושלים
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר