טפסים ומידע

 
 
 
 

אתרוג - ניסן תשס"ח
דף הבית >> אודות >> פרסומים וכתבות >> אתרוג - ניסן תשס"ח
 

קול מבשר בהרי ירושלים

מאת: ראובן שבת

לצפייה בגירסה המודפסת

הטיפול הפרטני בתלמידים שחרוט על דגל רפורמת "אופק חדש", מתבצע הלכה למעשה זה שנים בישיבה התיכונית "קול המבשר" במבשרת-ציון. טיפול פרטני זה מתייחס הן לתחום הלימודי והן לתחום החברתי, והודות לו תלמידים מתקשים מצליחים להתגבר על קשייהם, נבחנים בהצלחה בבחינות הבגרות, מתגייסים ליחידות מובחרות בצה"ל וממשיכים ללמוד אחרי השירות הצבאי. התנאי הוא נכונותם לשתף פעולה עם מוריהם.

ישיבת "קול המבשר" הנקראת על שמו של הגאון, הרב משולם ראטה זצ"ל, הוקמה לפני כ-40 שנה על-ידי גרעין תורני של צעירים, שביקשו להקים מוסד חינוכי שייתן מענה לימודי ותורני לבני נוער דתיים בני האזור, שלא למדו בישיבות. המייסדים הגיעו מכפר-מימון, ועמם הרב שבתאי זליקוביץ', הרב יוסי שריד ואליהו סופר.


טייס שחזר בתשובה

"קול המבשר" שוכנת בחלקו הדרומי של היישוב, והיא משקיפה על נוף עוצר נשימה של הרי יהודה וירושלים. הנוף ההררי ניבט מחדרי הלימוד של התיכון ושל הישיבה ומשרה רוגע ושלווה. מנהל הישיבה זה שמונה שנים הוא הרב צבי שפיגל, 50, המתגורר במקום עם משפחתו, אשתו טלי, שהיא עובדת סוציאלית ועשרת ילדיהם. סיפור חייו של הרב שפיגל שזור בסיפורה של הישיבה אותה הוא מנהל. הוא יליד נתניה בן למשפחה חילונית. בצבא שירת כטייס "כפיר" והשתתף במלחמת "שלום הגליל", כטייס תקיפה. כשהשתחרר מהשירות הצבאי בדרגת רב-סרן, החליט ללמוד משחק ותיאטרון, אבל זנח במהרה את הרעיון. בגיל 25 יחד עם אשתו, החל ללמוד יהדות ותוך זמן קצר גמלה בליבם ההחלטה לחזור בתשובה. "באותו זמן" הוא מספר "חיפשנו מקום שבו נוכל לשלב לימודי תורה עם לימודי הוראה, וכך הגענו לבית מדרש מר"צ )מרכז צוותים( במבשרת-ציון, השוכן צמוד לישיבה התיכונית במקום, שבו הכשירו אז מורים דתיים להוראה ולהנחיה בעיירות פיתוח וביישובי ספר. בתום הלימודים הפכתי למנחה בתחומי היהדות מטעם משרד החינוך, ובמסגרת זאת לימדתי במקומות שונים בארץ. בהמשך למדתי לתואר שני, ולפני שמונה שנים מוניתי למנהל הישיבה".

היום לומדים בישיבה התיכונית כ-120 תלמידים בארבע כיתות ט'-י"ב, בתנאי פנימייה. הם מגיעים מכל רחבי הארץ, מאילת בדרום, ועד מושב קשת בגולן. חלק קטן מגיע מירושלים וממבשרת-ציון. לישיבה כ-30 אנשי צוות, רובם הוכשרו להוראה בבית-המדרש הצמוד לישיבה והם מתגוררים באזור. המגמה היותר גדולה היא מגמת לימודי ארץ-ישראל, ובה כ-10 תלמידים בכל שכבה )החל מכיתה י'(. כמו כן יש בישיבה מגמת תקשורת ושתי מגמות אמנות: ציור ומוזיקה בזיקה מובהקת לרוח היהודית תוך שילוב של ידע כללי בלימוד הנושאים הללו.

במגמות המרכזיות התלמידים ניגשים לבחינות בגרות ברמה של 5 יחידות, בציור ובמוזיקה היקף יחידות הבגרות נקבע לפי בחירת התלמיד. הרב שפיגל מציין כי כ-87 אחוז מן הניגשים מקבלים תעודת בגרות. שניים מילדיו של הרב שפיגל למדו גם הם בישיבה וסיימו בה את לימודיהם.

"יש אצלנו תלמידים מגוונים מבחינת רמתם הלימודית", אומר הרב שפיגל. "ישנם בעלי הישגים גבוהים וישנם בעלי הישגים גבוהים פחות. מאידך, הדגש אצלנו הוא מתן מענה לכל תלמיד באופן אישי ככל שניתן לפי יכולותיו וכישוריו. ולכן, ברמה הפרטנית, התלמיד הוא זה שנמצא במרכז. חשוב לנו ולתלמידים שהם ייצאו מכאן עם מגוון של כישורים לימודיים, מוסריים, וחברתיים ומבחינה זו הם ואנחנו קוצרים את הפירות הראויים".

הכשרת התלמיד דומה לבניית בנין

הרב שפיגל נוהג בעצמו ללמד שיעורי יהדות בחברותא. בחדרו הצנוע בישיבה שוררת אמנם צפיפות מה בזמן השיחה והלימוד, אבל האווירה הזאת מקרבת בין התלמידים המגלים עניין רב בלימוד המשותף. "אני ממשיל את התהליך של הכשרת התלמיד לבנייה" הוא אומר "בקומה הראשונה נמצאים היסודות: דרך ארץ, מידות טובות, אנושיות, רגישות והתחשבות בזולת. בקומה השנייה - היחס ליהדות וללימודי הקודש, ובקומה השלישית נמצא הביטוי האישי והיצירתי של התלמיד לפי רצונו, כישוריו ויכולתו. ירצה ללמוד אמנות ויהיה אמן - אדרבא. יבחר לו דרך אחרת - טוב שכך. בכל מקרה איני מאמין שלאחר לימודיו אדם ייצא מוכשר לחיים בלי שיידע קודם כל מה היא האנושיות הטמונה בו וכיצד עליו להקפיד ולנהוג על פיה. אצלנו זה ברוח היהודית, שבסיסה הוא כמובן מוסרי לחלוטין".

ההוגים מהם מושפע הרב שפיגל בדרכו החינוכית הם כדבריו הרב קוק, הרב הירש, הרב סולוביצ'יק )ביחסו למוסר, לקב"ה ולקיום מצוות(, והמחנך הדגול יאנוש קורצ'אק, שרבים מספריו מונחים בספריית המנהל. מקורצ'ק הושפע הרב שפיגל בכל מה שנוגע לפיתוח האישיות של התלמיד באמצעות הקשר עם מוריו, ובחובה המוטלת על המחנך לגלות ככל שניתן, יחס אבהי כלפי תלמידיו, ולשמש להם מופת אנושי ומוסרי.

חלק מהתלמידים הלומדים בישיבה באים מרקע טעון של קשיים בבית, בגינם הם סובלים מחוסר תשומת לב, ממחסור מובהק בתמיכה רגשית, ומבעיות של מתן אמון בזולת. עם הגעת תלמיד בעל קשיים מהסוג הזה, הישיבה דואגת באמצעות המורים ואנשי המקצוע לזהות את הקושי ולהעניק לתלמיד תמיכה רגשית עם ליווי צמוד של תלמיד מישיבת הבוגרים, או של אחד מאנשי הצוות החינוכי. בגישה של קירוב לבבות בונים אצלו אמון כלפי המערכת החדשה, שהוא נכנס אליה ובמקביל, אם יש לו קשיים לימודיים, מנסים להתגבר עליהם באמצעות שיעורי תגבור שהישיבה מארגנת.

המוטיב המנחה את הרב שפיגל בתפיסתו החינוכית לקוח מאגרת ק"ע של אגרות החינוך של הרא"יה שבה נאמר: "מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר". על פי הראי"ה, שנייה למטרה זו היא "הכשרת האדם למלאכת החיים" )קרי: פרנסה והתנהלות ראויה בכל תחומי החיים.

כלל הוא לשמור על כבוד התלמיד. "אנחנו לא נרחיק ילד מבית-הספר בגלל רמה לימודית נמוכה. מאידך, אנחנו נצפה מילד כזה לשיתוף פעולה מלא עימנו מבחינת הלימודים וכמובן שנתייחס בתוקף רב לכל תופעה של זלזול בחברים. אנחנו יודעים שחלק מהתלמידים הם 'חלשים' בלימודים ושלא יסיימו בגרות. אבל זה לא יוצר כאן כלפיהם יחס שונה. אנחנו משתדלים להרחיק מכאן תחרות, קנאה, או חוסר פרגון. ההפך מכך, אנחנו מאמינים מאוד ביצירת אווירה ביתית ככל שניתן. דואגים לטפח את הקשר ההדדי בין התלמידים ו'החזקים' יותר בלימודיהם, כמובן עוזרים לחלשים מהם".

הרב מתאר מקרים של תלמידים מתקשים שעלו על דרך המלך. למשל, תלמיד שהגיע מרקע משפחתי של הורים פרודים וגילה חוסר מוטיבציה לימודית כמעט מוחלטת. הוא לא ממש התאים לישיבה, אבל הישיבה החליטה לתת לו הזדמנות ללמוד בין כתליה בלי לוותר על הצד הלימודי, ובסופו של דבר הוא הצליח בכך.

באמתחתו של הרב עוד סיפורים על תלמידים שבאו מרקע משפחתי קשה, לרבות קשיים כלכליים והיו נטולי אמון בעצמם, ולבסוף בזכות לימודיהם בישיבה הם עלו על דרך המלך, הפכו לתלמידים טובים והתגייסו ליחידות מובחרות בצבא.

ההתנדבות למען הקהילה היא חלק ממערכת העשייה החינוכית בישיבה. תלמידים בוגרים עוסקים בהדרכה בתנועות נוער, מסייעים לתלמידים בבתי ספר שונים ברחבי היישוב ופעילים במסגרות שונות של ארגוני חסד וצדקה.

קידום בציוני למידה בקבוצות קטנות

לצידו של הרב שפיגל נמצא הרב יעקב אזולאי, מנהל התיכון. הוא נמנה עם המורים הוותיקים בישיבה ומלמד בה זה 16 שנים. בשש השנים האחרונות הוא גם מנהל את בית-הספר. הרב אזולאי הוא בן העיירה נתיבות שבדרום. הוא בוגר ישיבת כרם דיבנה ולמד בבית מדרש מר"צ. במקצועו הוא מורה לתלמוד והלכה וגם הוא מתגורר בקריית החינוך.

"הדגש המהותי שלנו בלימודים", אומר הרב אזולאי, "זה מתן אמונה לתלמידים ביכולתם להתגבר על קשיי הלימוד ובעיקר על בחינות הבגרות. ברמה המעשית, כאשר מגיעים לכאן תלמידים בתחילת לימודיהם בכיתה ט', אנחנו מקיימים ישיבת צוות פרטנית, בוחנים לאיזה תלמיד יש קשיים לימודיים, או חברתיים, ובונים עבורו תכנית העונה לצרכיו. עומדות לפנינו כמה אפשרויות: שיעורי תגבור פרטניים במקצועות השונים, עזרה וליווי חברתי ולימודי של תלמידים בוגרים יותר ושל אברכים מהישיבה הגבוהה ומרכזי למידה קבוצתית לתיקון ציוני הבגרות בהם הלימוד נעשה בקבוצות קטנות, על-ידי המורים המקצועיים של בית-הספר, אבל בלי האווירה הלימודית הרגילה שבה מתמקדים במטלות ובמשמעת".

המטרה לדברי הרב אזולאי היא לדבר אל ליבו של התלמיד, ושהוא אכן יחוש שהמורה, המחנך והמקום שבו הוא חי ולומד, אכפת להם ממנו. השנה היו מרכזי למידה לתיקון בגרויות בהיסטוריה, אזרחות, תנ"ך ומתמטיקה. הלימוד בקבוצות קטנות - מטרתו הראשונית היא להתגבר על רמות מוטיבציה נמוכות של תלמידים ולהחדיר בהם רצון עז להצליח בבחינות או כדברי הרב אזולאי "לתת לתלמידים את התחושה שעושים הכל למענם ובשבילם על מנת שיוכלו להצליח". מסיבה זו בזמן הלימוד הם מקבלים כיבוד קל ממנו הם נהנים בצוותא עם מוריהם על מנת ליצור אווירה הכי נינוחה שניתן. אשתקד נכשלה כיתה שלמה בלשון. לאחר שהכיתה קיבלה תגבור וניגשה לבחינה חוזרת בכיתה י"א, למעלה מ-90 אחוז עברו את הבחינה.

אין חשיבות למוצא

אהרל'ה וסרמן, מנתניה, הוא תלמיד כיתה י"ב במגמת תקשורת, והוא משלב גם מגמת מוזיקה והיסטוריה: "הגעתי לכאן באמצע כיתה י'. לפי דעתי יש כאן מענה לכל תלמיד. אפשר לראות כאן את כל הגוונים של תלמידים בלי הבדל של מוצא עדתי, כי למוצא העדתי אין כאן חשיבות. אני מרוצה מכך שאפשר להתפתח כאן ביחד עם אחרים, ויש פה שילוב יפה וטוב של הקפדה על חיי תורה, לימודים, התנדבות ופעילות חברתית. בכיתה י"ב אנחנו מקבלים שיעורי בנושא חיי משפחה יהודית. מקיימים עם מורים ומנחים מה שנקרא כאן 'שיחות מופת' פעם בשבוע. הייתי אומר שבישיבה אנחנו יוצאים עם כלים שיעזרו לנו בחיים".

אריאל בלונדר, מירושלים, תלמיד י"ב, במגמת תקשורת ומגמת ארץ-ישראל: "אני נמצא כאן מכיתה ט' ומה שאני אוהב כאן זה האווירה החברית שקיימת בין התלמידים ואת צורת החינוך של הישיבה. זה מקום פתוח, ולא משנה מהיכן אתה בא - תמיד תרגיש תמיד טוב עם כולם. הר"מים והרבנים והמורים מתייחסים אלינו עם הרבה כבוד ומלמדים אותנו היטב איך להיות בני אדם טובים יותר, בעיקר והרבה מבחינה מוסרית ויש לכך ערך עצום וגדול".



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר
סטודיו בתיה - עיצוב ובניית אתרים