טפסים ומידע

 
 
 
 

אסון ופשרו
דף הבית >> ארכיון פרשת השבוע >> אסון ופשרו

  מאת: הרב אב"י זכריש

בין החיות הטמאות הנמנות בתורה, נמנית הארנבת; "וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא".

חכמינו ז"ל דורשים; "ואת הארנבת" - זו יון, "כי מעלת גרה היא" שמגדלת הצדיקים.
הלומד את דברי חז"ל אלו לא מסוגל לתפוס בשכלו כיצד מלכות יוון, המוכרת לכולנו דווקא מן הגזירות הנוראיות ורדיפת הדת היהודית, כשבראשן הגזירה שלא ללמוד תורה, האם היא המלכות הראויה לתואר "מְגַדֶּלֶת הצדיקים"?

הפייטן בסליחות לעשרה בטבת מונה שלש אסונות שהתרחשו בחודש טבת, וכך הוא אומר;

"אֶזְכְּרָה מָצוֹק אֲשֶׁר קְרָאַנִי. בְּשָׁלֹשׁ מַכּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה הִכַּנִי...
בִּשְׁמוֹנָה בוֹ - מֶלֶךְ יָוָן אִנְּסַנִי לִכְתּוֹב דַּת יְוָנִית.
עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית:


ח' בטבת - תרגום שבעים הזקנים את התורה לשפה היוונית, ע"פ דרישת תלמי מלך יוון.

זוֹעַמְתִּי בְּתִשְׁעָה בוֹ בִּכְלִמָה וָחֵפֶר –
טָרוֹף טוֹרַף בּוֹ הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר.
הוּא עֶזְרָא הַסּוֹפֵר:


ט' בטבת - פטירת עזרא הסופר שהיה ממנהיגי העם ומפרנסיו.

יוֹם עֲשִׂירִי - צֻוָּה בֶּן בּוּזִי הַחוֹזֶה.
כְּתָב לְךָ בְּסֵפֶר הַמַּחֲזֶה.
לְזִכָּרוֹן לְעַם נָמֵס וְנִבְזֶה.
אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".


י' בטבת - נבוכדנצאר התחיל את המצור על ירושלים, מצור שבסופו חרבה ירושלים.

וכשנתבונן בטרגדיה הראשונה – תרגום התורה ליוונית על ידי שבעים הזקנים על פי דרישת תלמי מלך יוון. האמת היא שגם כאן אנחנו לא ממש מבינים היכן ה'אסון הנורא' בתרגום זה? עד שחכמינו השוו את תרגום התורה לתחילת הפורענות וחורבן ירושלים. אתמהא?!

אדרבה, הרי יש כאן גדלות תורתנו הקדושה, עד שהאומה היוונית כרוכה אחר התורה ומבקשת לתרגמה לשפתה היא על מנת שתוכל להגות בו. כבוד גדול יש כאן! ומדוע תרגום זה הפך לאחד מסמלי האסונות שאירעו לעם ישראל בחודש טבת?

בספר דניאל מתוארת מלכות יוון ונמשלת לנמר. עם ישראל, אף עליהם נאמר; 'עז כנמר'.

דווקא חכמתה של יוון היא שגירתה אותה לצאת למסע חיפושים בתורת משה. הדימוי, במישורים שונים, לעם ישראל הוא שגרם ליוונים לחפוץ לחדור לבית המדרש ולתרגם את התורה.

אין עוד עם שביקש ל'השכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך' כאומה היוונית. מדוע? כי אין עוד אומה באומות העולם כאומה היוונית שיש בה חכמה המסוגלת להעריך את חכמת התורה, ודווקא ההכרה בערך התורה היא שהביאה את מלכות יוון לרצון העז לעקור להשמיד ולאבד חכמה זו.

בכדי להגיע לרצון והתשוקה להרוס, לשבור ולנתוץ מטרה ערכית ורוחנית, צריך להכיר את המטרה – לחדור אליה ודווקא מתוך הַקִּרְבָה וההכרה להשמיד ולהחריב אותה מבפנים.

אם נתבונן נראה כי כשהנביא פותח לספר על חורבן בית המקדש הוא אומר 'בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ'. לא כתוב 'החריבו גוים נחלתך'! מפני שביאת הגויים וכניסתם אל הקודש פנימה היא שורש החורבן, כל השאר – 'טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ וכו'' הוא תוצאה של כניסת הגויים אל הקודש.

באותה מדה חורבן התורה הוא – תרגום התורה ליוונית – כניסת הגוי היווני אל תוך חכמת התורה היא היא החרבת התורה! כל השאר – 'להעבירם מחוקי רצונך וכו' הוא רק תוצאה של כניסת היוונים אל קדושת התורה וחכמתה.

וכשנשוב לדברי המדרש שהבאנו בתחילת דברינו; "ואת הארנבת" - זו יון, "כי מעלת גרה היא" שמְגַדֶּלֶת הצדיקים. אכן כן! מלכות יוון שהייתה המלכות היחידה שידעה בעיני רוחה לגדל ולרומם, להחשיב ולהעריך את חכמי התורה הערכה אמיתית, דווקא משום כך היא המלכות היחידה שלאחר מכן בקשה לבעוט בהם ולמוטט את יסודי התורה כליל.

לנו נדמה שאם רק יכולנו להכניס את כל גויי הארץ אל תוך בית המדרש, אח! איזה קידוש השם היינו עושים. והאמת היא, שזו היא חורבנה של תורה לא פחות מחורבן בית המקדש.

דברים ל"ג ד'; "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ" – לנו בלבד! תהלים קמ"ז י"ט; "מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב" – ליעקב דווקא! "חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל" – לישראל דווקא!

כפי שמובא בגמרא מסכת תענית ט"ז א'; אַחֵינוּ, לא שק ותענית גורמים [לכך שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו], אלא תשובה ומעשים טובים גורמים. יום התענית הוא זמן לתשובה שנבראה יחד עם תורה קודם בריאת העולם. אם נתמיד לדבוק בתורת ה' – תורת חיים השייכת לנו העם הנבחר, נזכה לגאולת התורה, המקדש וישראל במהרה בימינו אכי"ר.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר